ראש עיריית בני ברק לשעבר ושכנו של מרן שר התורה זצוק"ל במשך שנים רבות, הרב ירחמיאל בויאר שוחח על דמותו רבת ההוד במהדורת הבוקר עם בצלאל קאהן ודוד חכם: "זכיתי להיות שכנו למעלה מ-50 שנה ולהתפלל איתו יחד כל יום בנץ. לא שייך לתאר את ר' חיים במילים, אי אפשר לתאר את הצדקות, הענווה והפשטות שלו ביודעו שהוא האיש שמחזיק את כלל ישראל. התורה שלו הגנה על עם ישראל והוא מבחינתו כאילו כלום".

"במוצאי שבת עליתי להפרד וראיתי את הרב על הרצפה. ספר תורה מונח על הרצפה", אומר הרב בויאר. "עליתי הבוקר לנחם והחדר לא אותו החדר, אין את רוח הקודש. כל מה שהיה שם נעלם בבת אחת ואיננו".

הוא סיפר על תקופתו כראש עיר, לפני כ-30 שנה: "בתקופה שלי, הוא היה תמיד אומר לך לרב שך, לר' גדליה. כשבאתי אליו והייתי נפרד כל פעם ושואל מה לברך את הרב – הוא היה אומר 'תברך אותי שיתנו לי ללמוד'".

עוד סיפר בויאר: "בשלב מסוים, כשהתחילו לבוא אליו אנשים לשאול אותו שאלות בכל מיני נושאים והוא בכלל לא היה מונח בשום נושא בעולם, לא עניין אותו מה שקורה בעולם. ושאלתי אותו בקצת חוצפה, 'הרב איך אתה יכול לענות בנושאים שאתה אינך מונח בהם?' – הוא ענה לי 'אתה צודק, אני לא יודע. מה שה' שם לי בפה זה מה שאני עונה'".

"כל דבר היינו שואלים אותו. רצנו אליו בכל נושא. הוא תמיד פסק וענה תשובות. זו הייתה אווירה מיוחדת. להכנס אליו לחדר ולראות אותו לומד כל לילה, לפני שהבית היה סגור כמו היום – היה אפשר לראות אותו לומד כבר ב-2 וחצי בלילה. אינני יודע מתי הוא היה הולך לישון".

הרב בויאר המשיך וסיפר: "הגעתי אליו עם נדיבים מארה"ב שביקשו ברכה. הרב אמר להם בו"ה. אמרתי לרב: הם הגיעו מרחוק, אז הוא בירך 'ברכה והצלחה'. כשהם יצאו, הוא קרא לי ואמר: אתה לא יודע כמה זמן אני חוסך כשאני אומר בו"ה? בזמן הזה אני יכול ללמוד מסכתות".